אתן תחשבו לעצמכן שאני קלישאה מהלכת אבל אני מאמינה שלהיות דולה זה הרבה יותר ממקצוע
וכן, אני מאלו שחושבות שזה ייעוד, אולי זה קשור לאופן שבו אני הגעתי למקצוע והעובדה שצמחתי בו מתוך מקום מאד אפל בחיים שלי.
את הדרך לשם בחרתי בראש צלול ושפוי ולא בגלל ש"הולכים איתה למכולת" אלא בגלל שהיא אשכרה הצילה אותי.
להיות דולה
העניק לי הזדמנות להיות חלק קטן ברגעי קיצון יפים, שבריריים, משוגעים, טהורים וראשוניים בעולם הזה! ואני מרגישה לפעמים שאני סוג של שומרת או מגנה על רגע או על מרחב קצת קדוש.. סוג של עדות לנס עם המון ענווה וכבוד.
מבינה שלחלק מכן זה נשמע "וואט דה פאק?" אבל אם הייתן מכירות אותי ממש טוב הייתן מבינות שמתחת למעטפת הצינית מסתתר אדם רך כמו חמאה שעמדה על גג הרכב שלי באמצע אוגוסט.
מה זה אומר עבורי להיות דולה?
בואו אספר לכן על קצה המזלג.
אז קודם כל המשמעות עבורי היא תמיכה באישה ללא פשרות במגוון נושאים בפן הפיזי, המנטלי, האינפומטיבי והנפשי.
זו גם עבודה פיזית שכוללת מחסור בשעות שינה, עיסויים לתוך הלילה, שרירים תפוסים ו"ניקור" לתוך מיטת היולדת..
אבל לכל זה תמיד מתווספים דברים שקשה להסביר במילים, כמו: להחזיק לה את היד, לנגב דמעות (לאפשר להן לצאת מלכתחילה), ללחוש לה מילים של עידוד ולפעמים פשוט לדעת לשתוק ולהכיל את המרחב הזה שכל כך קשה לתאר במילים שלא ישמעו לכן "רוחנקיות".
השאיפה שלי היא להיות לה לאור, לנחמה ומקור כוח בזמן קפיצה אל הלא נודע ואל אחד מהשינויים שקורים ממש בשנייה, כמו הדלקה של מתג- לפני רגע הייתי רק אני וברגע אחד אני אמא. (טירוף מוחלט אם את שואלת אותי)
בתור הדולה שלה, אני רוצה לייצר אווירה של אמון והגנה כדי שהיא תמצא את הכוח הפנימי לעבור את התהליך הלא פשוט הזה, להיות השגרירה שלה, ליידע אותה על הזכויות שלה, להגן על הבחירות והחלומות שלה ללידה ולדאוג שיהיה לה את כל המידע הנחוץ כדי לקבל החלטה ממקום של ידע וכח.
אני תמיד אומרת לנשים שאני מלווה: לידה יכולה להסתעף למאתיים כיוונים, גם לכאלה שלא תיכננו מראש, אבל איפה שיש לנו שליטה על הגוף, הנשימות, קבלת ההחלטות, תמיכה וטכניקות להתמודדות עם כאב וקידום הלידה- אנחנו נעוף על זה ב-300 קמ"ש!
להיות דולה
זה להיות גשר בין עולם הרפואה לעולם האישי, להבין את המורכבויות של לידה תחת פרוטוקולים של בתי חולים, לדעת לנווט בין המערכת הרפואית ובין שמירה על חזון ורצון היולדת, ולדעת להסתגל לסיטואציות שונות ולהיות גמישה בפני אתגרים לא צפויים. זה להיות מעודכנת ככל שניתן במחקרים וטכניקות חדשות ולעומת זאת לזהות חכמה ותבונה שניתן למצוא במקורות טבעיים ולפעמים אפילו קדומים. (אל תיבהלו, לא מתכוונת להתלות על ענף כמו באפריקה וללדת😊)
ושוב אני אהיה נדושה, אבל להיות דולה זה בעיקר אהבה.
"למזוג" אהבה לכל אינטראקציה, לכל לידה, לכל רגע..
גם אם עכשיו הילד שלך עם 40 מעלות חום בבית, גם אם פיספסת את מסיבת הסיום של גן חובה והבטחת לקטנה שלך שתהיי שם, גם אם לא ישנת כבר שני לילות כי היית בלידה אחרת, גם אם את יוצאת באמצע הלילה בדיוק כשלילד שלך יש חלום רע והוא זקוק לנחמה, גם אם הפסדת לוויה, חתונה, פגישה עם חברות או סתם סופשבוע עצל בבית..
בסופו של דבר דולה זה באמת לא עוד מקצוע, זו חוויה אנתרופולוגית, זו זכות אמיתית, זה כבוד וזה העשיר את החיים שלי באופן שאין שני לו.
