top of page
Abstract Surface

על עיבוד לידה, חוויה מתקנת בלידה ועל איך הטראומה או הסבל הם גם השער לריפוי

עודכן: 28 באוק׳ 2023

אימהות רבות מגיעות אליי, למפגש עיבוד לידה, עם האמונה שהן זקוקות לחוויה מתקנת בלידה- אימא שחוותה לידה קיסרית לא רצויה תולה את הריפוי ב"להצליח ללדת ויב"ק. אימא, שלהגדרתה, "נשברה ולקחה אפידורל" מאמינה שהריפוי יבוא מ"להצליח ללדת טבעי" ואימא שלא חוותה היי של אהבה ובונדינג מידי עם התינוק, מחפשת איך בפעם הבאה תעשה הכל 'נכון' ותהיה שם 'כמו שצריך', או לחלופין "תצליח להניק עד גיל שלוש כדי לפצות". אתחיל מלומר שלפעמים חוויה חדשה - כולל לידה נוספת - אכן נחווית לנשים כמתקנת. זוהי הרגשה סובייקטיבית, אמיתית ומובנת.. אבל אם נביט עמוק יותר נגלה שתחושת התיקון נובעת בעצם מכך שהלידה הנוספת עזרה להרחיב, לרכך או לשנות, את צורת ההסתכלות שגרמה לכאב ולסבל מלכתחילה.

ההשפעה של האירועים בלידה עלינו, על האימהוּת ועל החיים שלנו, נובעת ממה שקרה, בתוספת של המשמעות שאנחנו מייחסות לכך. אירועים לא רצויים בלידות - בין שמדובר בניתוח קיסרי, באפידורל שנלקח בניגוד לתכנון או בתחושת איבוד שליטה מול הכאב - מקבלים בקלות פרשנות מכאיבה שלנו לגבי עצמנו ולגבי אחרים. זוהי הפרשנות שמסיבה לנו סבל, שיכול להימשך גם חודשים ושנים אחרי הלידה.

זוהי הפרשנות שמחפשת תיקון. הקול של "הפרשן", שיש לכולנו בתוך הראש, נוטה לבסס את הפרשנויות שלו על האמונות האישיות והתרבותיות, המודעות והלא מודעות שלנו. כשאנחנו מאמינות לו, מבלי לבחון זאת לעומק, אנחנו עלולות להאמין בכל ליבנו שהניתוח הקיסרי, למשל, מעיד שאף אחד לא רואה אותי ולא דואג לי (שוב...); שהאפידורל מעיד שאני חלשה או ותרנית (כמו שתמיד חשבתי או בניגוד לאיך שהאמנתי); שהוואקום מעיד שתמיד אצלי הכל משתבש, שאני 'הכבשה השחורה' במשפחה או שאני לא יודעת לעמוד על שלי; או שהתגובה שלי מיד אחרי הלידה מעידה שאני אימא לא מספיק טובה...


עלמא: עיבוד לידה מרפא - לגלות שהדלת פתוחה

עלמא עיבוד לידה מרפא
Featured image by Jan Tinneberg on Unsplash

האמת היא שההתערבות הרפואית הלא רצויה, התגובה הנפשית הלא רצויה או השימוש שלי במשככי כאבים בעיקר אומרים ש...קרה משהו שלא רציתי. וזה כואב ומאכזב ומבקש תשומת לב ואפילו תהליכי אבל ופרידה, אבל מה אם זה לא אומר עלייך שום דבר...? מה אם את לא צריכה תיקון...? את מה שקרה אי אפשר לשנות. אבל את הפרשנות בהחלט אפשר. תמיד. גם שנים לאחר הלידה.

ולמרבה השמחה, את זה אפשר לעשות גם בלי ללדת שוב, ובלי תלות בשום חוויה מתקנת חיצונית.. המפתחות לשינוי הזה כבר בתוכנו. התלות בחוויה חיצונית מייצר הבטחה, אבל בד בבד מעורר דאגה וחששות לפני הלידה, ולפעמים אכזבה או התרסקות של ממש אחרי הלידה, אם התקווה אינה מתגשמת.

עיבוד לידה בגישת עלמא

בגישה זו של עיבוד לידה המנחה עוזרת ליולדת לזהות את הפרשנות שלה (וקצרה היריעה מלפרט כאן כיצד - אבל הרבה פעמים זו תהיה פרשנות או אמונה שמוכרות לה היטב מהחיים...), ואז לגלות פרשנויות נוספות אפשריות, דרך עיניים יותר חומלות. כמו שהיינו מביטות על חברה אהובה או על הילד או הילדה שלנו...

כשמתבהר מה בעצם מבקש 'תיקון', אפשר לזהות את המקומות בתוכנו שאנחנו מתקשות לקבל.

את החלקים שכל אחת הייתה מעדיפה להדחיק ולשכוח. דווקא אז, כשאנחנו מסכימות לסובב את הראש לכיוון השני, לפגוש את החלקים הלא פוטוגניים שלנו ולהכיל אותם - מצד אחד לא להתכחש להם ומצד שני לראות שהם לא 'כל' מה שאנחנו - אז הטראומה עצמה הופכת לשער ולהזדמנות לגדילה ולהתפתחות.

זה לא עושה את זה קל או פשוט,

אבל זה מאפשר למתנה החבויה להתגלות.


לידה כמסע דנית צור אלמוג

"במשך שנים חיפשתי איך לרפא את הטראומה שלי מהקיסרי, עד שגיליתי שהקיסרי הוא שריפא אותי" ~ פאם אינגלנד









פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page